ראיון עם סווגיטו ליברמייסטרקונסטלציה משפחתית היא תהליך בו אנו יוצרים מחדש את מבנה המשפחה של האדם. זה בדרך כלל מתרחש בקבוצה בה אחד המשתתפים בוחר חברים מהקבוצה ליצג את בני משפחתו: משפחת המקור או המשפחה הנוכחית שלו. הוא בוחר מישהו שימלא גם את מקומו. חשובים במיוחד הם אותם חברי משפחה שחייהם הפרטיים היו קשים בצורה יוצאת דופן. למשל אלה שנפטרו בגיל צעיר או היו בעלי נכות מסוימת או הופרדו ממשפחתם מסיבה זו או אחרת
ראיון עם סווגיטו ליברמייסטרתוכל להסביר מהי קונסטלציה משפחתית?
תשובה:קונסטלציה משפחתית היא תהליך בו אנו יוצרים מחדש את מבנה המשפחה של האדם. זה בדרך כלל מתרחש בקבוצה בה אחד המשתתפים בוחר חברים מהקבוצה ליצג את בני משפחתו: משפחת המקור או המשפחה הנוכחית שלו. הוא בוחר מישהו שימלא גם את מקומו. חשובים במיוחד הם אותם חברי משפחה שחייהם הפרטיים היו קשים בצורה יוצאת דופן. למשל אלה שנפטרו בגיל צעיר או היו בעלי נכות מסוימת או הופרדו ממשפחתם מסיבה זו או אחרת.
המשתתף לוקח כל בן משפחה ומציב אותו או אותה בנקודה מסוימת בחדר. הוא מעמיד אותם ביחס ישיר אחד לשני, בהתאם לאיך שהוא מרגיש באותו הרגע. הוא לא מבקש מהם לעשות תנועת יד מסוימת או תנוחת גוף ספציפית, הם פשוט עומדים שם. אז, כל משתתף הממלא מקום של בן משפחה נשאל איך הוא מרגיש. מה שמצאנו זה, שאפילו בלי לדעת שום פרטים על האדם, האנרגיה של אותו בן משפחה מיוצגת בדיוק רב. מה שמתקבל זה מונטאז' של הורים וילדים, אחים ואחיות ועוד העומדים בפנינו. אך מה שאנחנו רואים בפועל זה שהיחסים בתוך המערכת המשפחתית נהיים לפתע מאוד ברורים.
כעת התראפיסט משנה את מיקומם של בני המשפחה ביחס אחד לשני ובודק איתם היכן הכי נוח להם. מטרתו למצוא איזון טבעי בו יוכל כל אחד מהם להרגיש יותר בנוח. הוא גם מבקש מכל אחד מהם להגיד משפטים פשוטים זה לזה, המעודדים מערכת יחסים בריאה יותר. שעה שהוא עושה את כל זה, הוא נשאר בקשר קרוב עם כל אחד ומודרך על ידי המשוב המיידי שהוא מקבל מהם.
ההבנה שבבסיס עבודה כזו היא שבמערכת משפחתית, לכל חבר יש זכות שווה להיות שייך ולקבל הכרה. אם זה לא קרה לבן משפחה מסוים בעבר, לעיתים קרובות חברי המשפחה הנוכחית נושאים בעול של חוסר האיזון. לדוגמא, אם האבא של אימא שלך מת כשאימך עדיין היתה ילדה, יתכן שהתמודדות מלאה עם אובדן ההורה היתה כואבת מידיי. במקרה כזה, יתכן שאתה, כבנה של אימך, מזכיר לה את ההורה הנשכח. ניתן לומר שהמערכת מנסה להשלים ולפצות את עצמה, אפילו כשזה "לא הוגן" כלפי החדשים ומיצר עבורם נטל לחיים. בדרך זו הופכים ילדים מבלי לדעת סבוכים עם אנשים מהעבר של משפחתם.
כמו למשל כשהאימא שמה על בנה ציפיות שהיו לה מהאב שאיננו…?
תשובה: כן, אך זו לא ציפיה מודעת. זה קורה באופן לא מודע. לא ההורים ולא הילדים מתכננים את זה. אתה יכול לקרוא לזה 'המצפון המשפחתי'. זה כמו סדר מסוים הפועל בתוך המשפחה מבלי לדעת מדוע זה כך.
זה מאוד מענין. מתי התחלת לעבוד עם הטכניקה הזו ולמה?
תשובה: לראשונה התחלתי להשתמש בשיטות החדשות האלה ב-1997 בקבוצות התראפיה שלי ובהכשרות המנחים. אך התרשמתי עמוקות ממה שהצליחו המשתתפים לקבל מהבנת המערכת המשפחתית שלהם. וכך התחלתי להריץ קבוצות של קונסטלציה משפחתית נטו. שמעתי על השיטה הרבה לפני, אך התחלתי לגלות בה ענין בה רק אחרי שהשתתפתי בקבוצה כזו בעצמי.
אני זוכר שמאז ומתמיד ליוותה אותי תחושה של רצון להתרחק מהמשפחה שלי ומעולם לא גיליתי ענין באבותי הקדמונים. מאוחר יותר הבחנתי בסוג של הכחשה בתוכי והתנשאות כלפיהם. והתחלתי לשים יותר לב למה שאושו מתכוון כשהוא מדבר על אהבה עצמית. לאהוב את עצמי כולל אהבת ההורים שלי וההורים שלהם – כל האנשים האלה שהיו כאן לפני ואיפשרו את ההגעה שלי לחיים האלה. עבורי, העבודה הזו היתה מאוד קשורה לאמירת 'כן' בסיסי לחיים ולעצמי.
אינך יכול להוסיף או לקחת מעצמך דבר. ובאותו האופן אינך יכול להוסיף או לקחת דבר מהוריך. כל שאתה יכול לעשות הוא לקבל את האנרגיה של ההורים שלך – מה שאנחנו קוראים לו 'לקחת' את ההורים. אתה לוקח את ההורים שלך עם הרבה כבוד והכרת תודה. ואז מבלי לנסות ללכת למהות שמעבר אתה מוצא את עצמך מעבר – מעבר למשפחה שלך.
אתה יכול לתת דוגמא למה שבת'כלס קורה בסשין של קונסטלציה משפחתית?
תשובה: כן. בוא נגיד שגבר צעיר בחר משתתפים שייצגו את אבא שלו, אימא שלו, אחותו ואת עצמו. הוא הציב אותם בחדר בצורה שכולם פונים לכיוון אחד. דבר כזה בדרך כלל מעיד על כך שמישהו במשפחה הזו נשכח או הורחק. כשאני שואל על אירועים חשובים שקרו במשפחה הזו האדם עשוי לומר: "אה כן, למעשה היה לי אח גדול שמת מיד אחרי הלידה. מעולם לא דיברנו על זה". כשאנחנו בוחרים מישהו שייצג את האח המת ומציבים אותו מול האחרים הם כולם עשויים להרגיש הקלה גדולה על כך שהאדם שהיה חסר חזר לתמונה. אם ההורים לא באמת התמודדו עם הכאב הכרוך באיבוד בנם, יש סיכוי שאחד הילדים האחרים שלהם, למשל הגבר הצעיר שלנו, מיצג אותו במשפחה. הוא עלול להיות בסכנה של מחלה או אפילו מוות. אך על ידי הבאת הילד החסר בחזרה אל התמונה, אנו יכולים לפתור הזדהות מסוג שכזה ולמצוא את המקום הלגיטימי של אותו הילד בתוך המערכת המשפחתית.
עוד דוגמא נפוצה יכולה להיות של גבר הנשוי בשנית לאחר שנטש את אישתו הקודמת בצורה לא פתורה ויתכן שאף לא הוגנת. אם יש לו ילדים מהנישואים השניים יש סיכוי גבוה שאחת מבנותיו תייצג את האישה הקודמת ואף תנהג כלפיו כאישה כעוסה ונבגדת ולא כילדה. כשזה מתבהר בקונסטלציה אנחנו יכולים לבחון אם הלקוח שלנו מוכן להכיר באישתו הקודמת ולקבל את רגשות האשמה שלו ואת מחויבותיו. מעשה כזה יקל משמעותית על בתו שתוכל אז להתנהג כבת אל אביה.
כפי שאתם רואים, הילדים או המצטרפים החדשים בדרך כלל נושאים בתוצאות של מה שלא התמודדו עימו בעבר. מתוך אהבתם הלא מודעת, מה שאנחנו מכנים לעיתים 'אהבה עיוורת' ומתוך רצונם להשתייך למערכת המשפחתית, הם לוקחים על עצמם גורל שאינו שלהם ואז סובלים מהתוצאות. ברור שהם אינם יכולים להקל על רגשות האשם או הסבל של מישהו אחר. ומה שקורה אז, זה שהסבל פשוט מכפיל את עצמו ומועבר הלאה לדור הבא. בקונסטלציה המשפחתית אנחנו מאירים את כל זה ומבקשים מכל אחד לקבל את ההשלכות של מעשיהם.
איזה מין בן אדם בוחר לעשות עבודה כזו?
תשובה: כל מי שמעונין להבין את ההתניות שלו, להבין למה הוא מתנהג בצורה מסוימת ומי שיש לו את האומץ להתמודד עם המציאות שהיא לפעמים כואבת. אז העבודה הזו מיועדת לאנשים המעונינים להתחיל להסתכל על עצמם יותר מקרוב ובאותה מידה גם לאנשים שכבר עשו עבודת התבוננות רבה. זה מביא מימד חדש לראיה של האדם כי העבודה הולכת מעבר לנקודת המבט של האינדיבידואל וכוללת את המימד הקולקטיבי או המערכתי.
האם מושגים כמו 'כבוד' ו'הערכה' כלפי המשפחה הם בעיתיים?
תשובה: כל כך הרבה אנשים לא מבינים את המשמעות של הדברים האלה. לכבד את אביך לא אומר שאתה צריך ללכת בעיקבותיו או לעשות מה שהוא אומר. כבוד, במובן הזה, פירושו להיות אסיר תודה על העובדה שההורים שלך ילדו אותך. זה לא קשור לסוג האישיות שלהם. זה סוג של קידה כלפי היקום בכבודו ובעצמו, מחווה של הערכה על העובדה שבעזרת האנשים האלה באת לחיים. זו פעולה רוחנית במהותה, ההולכת מעבר למימד הפסיכולוגי. כך אני יכול לכבד את הורי ועדיין להמרות את פיהם. למעשה הערכה פירושה לקחת את מה שקיבלת מאביך ומאימך ואז להיות יצירתי בדרך שלך.
אדם צריך לגדול מעבר להוריו, אנשים רבים עושים מה שהוריהם מבקשים מהם או עושים מה שהם אומרים להם לעשות, אך זה לא אומר שהם מכבדים אותם. לעיתים קרובות הם הולכים אחריהם מתוך פחד ומדחיקים את השנאה שמתעוררת בהם. והאנשים שבאופן מופגן הולכים נגד הוריהם אינם טובים יותר. הם מגיבים נגדם, מה שאומר שהם עדיין קשורים בהם באופן שלילי. מרדנות צריכה להעשות עם הערכה עמוקה ואהבה.
איך אתה רואה את החיבור של העבודה הזו עם תראפית הפריימל המוכרת יותר לאנשים?
תשובה: זה מתקשר למה שדיברתי עליו כרגע. באופן מסוים, עבודת פריימל היא הצעד הראשון, אם היינו מאוד מודחקים עלינו להביא את כל האנרגיות המודחקות שלנו, את כל הכעס, להוציא את כל העכבישים וקוריהם מתוך התת מודע שלנו. לזה יש השפעה מטהרת על הגוף והמיינד. עבודת פריימל טובה למטרה זו, היא עוזרת לך להזיז את האנרגיה שלך וההורים הם טריגר טוב לשיחרור, כי כולנו סבלנו במשפחה בדרך זו או אחרת וכולנו היינו רוצים לזרוק את האחריות על מישהו אחר. זה חלק מהתת מודע שלנו. בתור התחלה זה בסדר ואנחנו חייבים לעשות את זה ולו רק בכדי לשחרר את האנרגיות שלנו. אך משהזזנו את מה שמצוי על פני שטח התת מודע שלנו, מגיע השלב לקחת צעד נוסף. והוא, להבין את האופן שבו אנחנו ההורים שלנו. אנחנו לא איים נפרדים. אף אחד מעולם לא שאל אותנו איזה הורים אנחנו רוצים ולעולם לא נוכל לייצר לעצמנו זוג חדש! אנחנו קשורים באופן עמוק לעבר שלנו, בדיוק כפי שעץ קשור לשורשיו. ואנחנו לא יכולים להתעלם מזה.
אתה חושב שקונסטלציה משפחתית יעילה במיוחד בהתמודדות עם בעיה ספציפית? ואם כן, איזו?
תשובה: החידוש שהקונסטלציה המשפחתית מביאה הוא היכולת שלה להראות איך להרבה מהבעיות יש גורמים מערכתיים שלא ניתן להבינם רק בהקשר האישי. עלינו להכליל את המשפחה, הקדמונים שלנו, התרבות שלנו, ואת המימד הקולקטיבי. ברט הלינגר, מיסד השיטה הזו שעובד הרבה עם חולים סופניים, הראה איך תסבוכות מערכתיות מובילות למחלות מסוימות. ברמה זו או אחרת כולנו סבוכים. קונסטלציה משפחתית יעילה במיוחד כשהעובדות הגורמות לתסבוכות במשפחתו של האדם מתגלות בפנינו. למשל, מוות פתאומי או מחלה של בן משפחה.
איך קשורה העבודה הזו למדיטציה? מה משתנה כשהעבודה הזו נעשית בהקשר של המורה הרוחני אושו?
תשובה: כמו כל התראפיות, היא עוזרת לנו לנקות את המיינד מקונפליקטים. כמו שאושו אומר, יותר קל לעבור למדיטציה אם המיינד שלך רגוע מאשר אם אתה עמוס בקונפליקטים. בשבילי, העבודה הזו לא באה לנסות לשנות, לתקן או לשפר שום דבר. אנחנו גם לא מנסים לרפא אף אחד במובן הרגיל של המילה. זה מאוד קשור לחיבור לתחושה של 'כן' לחיים – החיים בדיוק כמו שהם. כאן, עכשיו. ועל זה בדיוק מדברת המדיטציה. היא פשוט רוצה להאיר משהו ולהביא אותו למודעות שלך מתוך אמונה שהמשהו הזה ישפיע בסופו של דבר על האופן בו אתה חי את חייך – ללא מאבק או דחיפות, מבלי להצטרך 'לעשות' במובן הרגיל.
אך כמובן שזו רק שיטה. מה שבאמת נחשב זו ההבנה של האדם המשתמש בשיטה. תראפיסט של אושו הוא באופן בסיסי מודט. האינטרס שלו הוא להכין את הקרקע כדי שהאדם יוכל לנוע באופן חופשי יותר אל המדיטציה. הטכניקה של הקונסטלציה המשפחתית מאוד פשוטה, כל אחד יכול ללמוד את הכלים הבסיסיים שלה. אך אנשים רבים מתחילים להשתמש בטכניקה הזו מבלי להיות מעוגנים במדיטציה. והאופן בו האדם משתמש בטכניקה הוא שעושה את כל ההבדל. תראפיסט ממוצע עשוי להיות מרוצה אם הלקוח מרגיש הקלה ברגע, אך תראפיסט של אושו יבהיר שזו רק ההתחלה. הוא יצור או יחזק את הענין של הלקוח במדיטציה, לא רק בכדי שהמיינד שלו יהיה רגוע אלא בכדי למצוא משהו שהוא אפילו מעבר למיינד.
* אושו הוא מיסטיקן מואר שהמריץ מליוני אנשים בעולם להכיר את עצמם באופן עמוק יותר. הוא יצר הרבה טכניקות יחודיות של מדיטציה.
סשין אחד של קונסטלציה משפחתית יספיק?
תשובה: בדרך כלל אתה עושה קונסטלציה אחת, במקרה המקסימלי אחת למשפחה הנוכחית שלך (או מערכת היחסים הנוכחית) ואחת למשפחת המוצא. אז, אתה נותן לכל מה שראית לחלחל ולעשות את העבודה בתוכך בזמן שאתה מודט. לפעמים עשויות לצוץ עובדות חדשות שלא ידעת על קיומן, אז אתה יכול להביט שוב על כל הענין ואפילו להגיע לשכבה עמוקה יותר. אך זה לא כמו תראפיות אחרות בהן אתה פוגש את התראפיסט שלך מידי שבוע. בקונסטלציה משפחתית אתה רואה משהו ואז הולך לדרכך, סומך על התנועות והשינויים הפנימיים שלך. אתה יכול לעשות את העבודה הזו בסשין אישי או בקבוצה. זה קל יותר בקבוצה, כיוון שאתה יכול להשתמש במשתתפים האחרים בתפקיד בני המשפחה שלך. בסשין אישי זה עובד בצורה מעט שונה: התראפיסט צריך להשתמש באמצעים כמו כריות או נעליים כבני משפחה והוא נותן ללקוח לחוות את התפקידים השונים בעצמו.
למה אתה חושב שהעבודה הזו כל כך מצליחה?
תשובה: אני חושב שהזמן היה בשל לתגלית שכזו. בעולם ובדרך בה אנחנו חיים, אנחנו מגלים יותר ויותר שאנחנו לא אינדיבידואלים מבודדים, אלא חלק ממערכות רבות ומסובכות. ההחלטות והפעולות שלנו צריכות להיות מובנות בהקשר מסוים. מה שעשוי להיות מתאים במערכת אחת עלול להיות לא מתאים באחרת. אני חושב שיותר מאי פעם אנשים חווים את הקונפליקטים הנובעים מהמורכבות הגדלה הזו של החיים. לכן היה צורך להביא בהירות והבנה בנוגע לסדר מערכתי מסוים, העובד על פי רוב ברמה מאוד לא מודעת. המשפחה היא המערכת הראשונה והבסיסית ביותר שאנחנו פוגשים בחיים (וחלק מחוקי ההפעלה שלה ניתן לישם גם על מערכת יחסים אחרות כמו קבוצות עבודה, אירגונים, ואפילו קבוצות אתניות.) לא נידרשת עבודה פנימית רבה בכדי להבין את עקרונות העבודה הזו. היא מוסיפה היבט נוסף לתראפיה ויכולה לעזור לגשר בין תראפיה למדיטציה.
סווגיטו לייברמייסטר ינחה סדנת קונסטלציה משפחתית בבית אורן באירגון של אושו ישראל
בין ה9 ל11 בדצמבר, לפרטים המלאים על הסדנה הקליקו כאן
