ראיון עם רפיה על תהליך הפאת' אוף לוב




rafiaראיון עם רפיה מורגן, ארה"ב, מנחה סדנאות בכיר ברחבי העולם ומייסד תהליך ה Path Of Love על התהליך, האפקטיביות שלו, שיטות העבודה ומה שהוא נותן למשתתפים. ה Path of Love הוא תהליך אינטינסיבי ומובנה בו נתמכים המשתתפים להתמקד בצורה טוטאלית בפונציאל הטמון בהם. התהליך מגיע לארץ זוהי השנה הרביעית, בסוכות, ונחשב לאחד התהליכים המובילים בעולם של התפתחות אישית.


ראיון עם רפיה מורגן, ארה"ב, מנחה סדנאות בכיר ברחבי העולם ומייסד תהליך ה Path Of Love על התהליך, האפקטיביות שלו, שיטות העבודה ומה שהוא נותן למשתתפים. ה Path of Love הוא תהליך אינטינסיבי ומובנה בו נתמכים המשתתפים להתמקד בצורה טוטאלית בפונציאל הטמון בהם. התהליך מגיע לארץ זוהי השנה הרביעית, בסוכות, ונחשב לאחד התהליכים המובילים בעולם של התפתחות אישית.

path of love israel

שאלה: סדנת ה-Path of Love התקיימה באחרונה בפונה ובביירון-ביי, אוסטרליה, ושמעתי דיווחים נלהבים ממשתתפים על שתיהן. מה יש ב"פאת' אוב לאב" שמלהיב כל כך את האנשים?

ראפיה: ובכן, יש לי הרבה תיאוריות לגבי זה, ואני בהחלט שמח על כך, אבל אני מניח שהתשובה האמיתית היא שהתהליך פשוט עובד. אני מתכוון לכך, שבדרך מאד פשוטה הוא מביא אנשים לעומק והכרה בעצמם, שהיא ההגשמה של כמיהה עמוקה שנראה שנמצאת בכולנו. התהליך גם מנקה מטען ריגשי ישן, והזדהויות שבהן אנו נאחזים באופן לא מודע. הוא פותח אותנו לעומקים שלנו בצורה מאד ייחודית, השונה מכל עבודה תרפוייטית או רוחנית המוכרות לי, והוא מספק שיטה להסתכלות מתמשכת על עצמך ועל החיים.

אני יודע שהתהליך עצמו הוא סודי, אבל האם תוכל לומר משהו על מה שקורה שם?

כן, כמובן. פאת' אוב לאב עובד ישירות עם הכמיהה שלנו להתעורר לאמת. להיות חופשיים או באיחוד עם אלוהים, להכיר בעצמנו כאלוהיים, לדעת את האמת. אין זה משנה באילו מילים אנו משתמשים: הכמיהה הרוחנית, הדחף להתעורר, להיות הבודהה שאנחנו, הכיסופים להתעורר לפוטנציאל שלנו או להכיר במי שאנו באמת – זה קיים בלבו של כל מחפש רוחני. בתהליך הזה אנו מפעילים את הכמיהה הזו, ותומכים בה… אנו חושפים אותה מבעד לשכבות של ויתור, תחושת חוסר ערך, המיינד הציני שלנו, תחושת אכזבה וכו', והופכים אותה לדבר החשוב ביותר, הדבר יקר הערך ביותר שיש לנו.

כאשר הכמיהה הזו מופעלת, היא משמשת כקולן (מזלג קול לכיוונון כלי נגינה) לאמת, והיא מובילה אותנו לפגישה ישירה עם המקומות בתוכנו שנסגרו בחוסר אמון כלפי החיים. אז יש לנו את ההזדמנות לחשוף את המקומות האלה, ולראות מבעד לאשליית הנפרדות שמקומות אלה יוצרים.

אז ישנה הכמיהה, פעילה בתוכנו, ומוערכת.. ואז אנו נותנים לאנשים מספר כלים ליישום בעבודתם הרוחנית. אני אגיד לך את אחד החשובים שבהם. אנו אומרים לאנשים להתבונן בחיים דרך ההבנה ש"כל המחסומים הם מהצד שלי". המשמעות של הבנה זו היא, שבכל המצבים שבהם אני חש וחווה נפרדות, המחסומים לחופש שלי, לאהבה שלי, ולשלוות הנפש שלי הם שלי… כולם. זה לא משאיר מקום לקורבנות, ומטיל את האחריות המלאה על האדם עצמו. דבר זה כשלעצמו הוא ענק.

בחן את הרעיון הזה: הכמיהה הרוחנית שלי, שבטבעה נמצא הדחף והיכולת להנחות אותי לעבר החופש, מביאה אותי כמובן למקום בו עלי להתעמת ולהתבונן בכל המקומות שבהם הקמתי אנדרטאות לחוסר האמון שלי. המקומות שבהם אני מזדהה, ויכול לאסוף מידע שיתמוך בדעה שלי ובעמדה שלי כמעט ללא מאמץ. בכולנו קיימים המקומות האלה, המבוססים על אירועים אמיתיים שהתרחשו: כמו משקפיים שאנו יכולים להרכיב בכל עת שנרצה, המאפשרים לנו לראות את העולם בדרך מסויימת שתומכת בעמדה שלנו. בסדנה, אנו לא שופטים אנשים על העמדה שלהם, אלא מעודדים אותם להביט קצת יותר לעומק, ולבדוק אם העמדה הזו מאפשרת להם את האושר והאהבה להם הם כמהים, או משאירה אותם נעולים בכאב הנפרדות.

בעיקרון, התהליך הזה נמשך לכל אורך הסדנה באופנים שונים, עד שהאנשים נעשים פתוחים מאד, ומכירים במשהו בתוכם שהוא עמוק יותר מהאישיות הרגילה שלהם. נוכל לקרוא לזה "הוויה", אני מניח. זהו סוג של חווית סאטורי, ולעתים קרובות זוהי פריצת דרך באופן שבו אנשים חיים את חייהם.

שמעתי שבאולם בו מתקיימת הסדנא יש לך צוות גדול של עוזרים. מהו תפקידם?

כן, לעתים קרובות יש לנו צוות גדול. בדרך כלל הוא מונה כ-35 איש, אך פעם הגענו אפילו ל-90 עוזרים. תאמין לי, זה היה חתיכת אתגר לנהל את זה.

הצוות מתפקד כגוף אחד בכל ההיבטים של ההפעלה הפרקטית של הסדנה, וביצירת מרחב טוב ככל שניתן לאהבה בלתי מותנית. הצוות משמש ומספק הכלה, יוצר את האווירה שבה מתרחש רובו של הקסם.

לפעמים, בתחילתו של התהליך, המשתתפים נרתעים מעט מכמות אנשי הצוות הנוכחים, אבל לאחר זמן קצר הם מגלים שהם נאהבים באופן שבו רובנו לא נאהבנו בעבר.

אנשים אוהבים לשמש כאנשי צוות בסדנה, כי אנו עוברים מעין תהליך מקביל עם המשתתפים, שכן להיות באהבה בלתי מותנית זו מדיטציה חזקה למדי. אז גם אנו, כצוות, עושים שם את העבודה הרוחנית שלנו. יש מדיטציות מסויימות שאנו עושים. אחת מהם היא: כל המחסומים לאהבה בלתי מותנית הם בצד שלי… אז אם אני בנפרדות, מה זה אומר עלי? כולנו אוהבים להיות במקום הזה, של פתיחות ואי-נפרדות, כך שיש בנו, כל אנשי הצוות, כמיהה גדולה.

האם הפאת' אוב לאב מיועד לאנשים הנמצאים במשבר, או שניתן לעשות את הסדנה בכל עת?

ובכן, ניתן לומר שבמובן של התעוררות, כולנו נמצאים במשבר, כך שאנו מביאים את הדחיפות הזו לתהליך מהרגע הראשון. אך אני יודע למה התכוונת, והתשובה היא לא. אינך חייב להתחיל בבעיה גדולה או להיות במשבר. לא, בכלל לא.

הפאת' אוב לאב הוא בעצם התבוננות במקומות שבהם אנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב בכאב של נפרדות. הכמיהה היא לחוות את מצב האחדות, שהוא אי-נפרדות.

בכולנו יש את המקומות בהם אנו משתוקקים להתרחב, להכיר יותר את הפוטנציאל שלנו, כך שלא משנה כמה מפותח אתה, נראה שתמיד יש משהו שחשוב להתבונן בו.

איך אוכל לדעת אם בשלב זה של חיי זהו הדבר הנכון לעשות, או לא?

ובכן, אנו עוזרים בכך על ידי עריכת ראיון אישי, אם יש בכך צורך או שהמשתתף מבקש זאת, ובו אנו מנסים לבדוק אם זהו הזמן הנכון. אך בדרך כלל, זו תחושה בלב, בבטן, או מחשבה עיקשת בראשך, שאומרת לך שזהו מסוג המועדים בחיים שבהם יש להביט עמוק פנימה. במקרה שלי, לא היתה לי כל כוונה לעשות זאת, ואז יום אחד פשוט ידעתי שהגיע הזמן להתנקות. הייתי באותה תקופה בויתור רוחני עמוק. פיתחתי זהות בקהילה, שברמה מסויימת פעלה יפה, אבל מתחתיה הייתי מאד מנותק ודי אבוד. לא ממש רציתי לעשות את התהליך הזה, והייתי ממש בהתנגדות. אבל אז ראיתי, שאם אני באמת כן, הסיבה היחידה שלא לעשות זאת היתה שפחדתי מדי. אז לקחתי נשימה עמוקה, וקפצתי פנימה, ומאז חיי באמת אינם כשהיו.

מדבריך נראית הפאת' אוב לאב כל כך אידיאלית, שאני חייב להודות שאני קצת חושד. האם, בחוויה שלך, הפאת' אוב לאב בעלת ערך לכל אחד?

כן, הבנתי שזה עלול להישמע לא יאמן כי יסופר. אני לא יכול להגיד שהעבודה הזו היא עבור כולם. יש דרכים רבות שבעזרתן יכולים אנשים להיפתח. זוהי רק דרך אחת. לעתים קרובות יש אנשים שבעיקרון מכווננים לישיבה במדיטציה, ובאים לעשות את הסדנה. אני מאמין שכל אחד מהם הרגיש שהסדנה הועילה לו, ושהוא יכל לקחת ממנה העשרה ובהירות לעבודת ההתבוננות שלו. אני בהחלט מקווה שהם יחזרו למדיטציה בהתלהבות מחודשת והשראה.

הדבר שאנשים מקבלים בפאת' אוב לאב הוא כמובן מאד סובייקטיבי. לחלקם זה פשוט ניקוי ריגשי רציני, בדומה לתרפיה עמוקה. לרבים זוהי התעוררות מחדש למחוייבות מסויימת שהם קיבלו על עצמם כאשר לקחו סאניאס (חניכות רוחנית) או התחילו את דרכם

הרוחנית – ללכת עד הסוף. אפשר לקרוא לזה היזכרות. לאחדים הסדנה היא ממש פריצת דרך רוחנית, והיא מספקת דרך של מדיטציה בה הם יכולים ללכת באופן מתמשך. עם זאת, אני לא רוצה ליצור אשליות, שעשויות להתקבל מהשם "פאת' או לאב" ("דרך האהבה"), שנשמע קצת מליצי. אנשים מגיעים בסדנה למקומות פנימיים יפייפיים, אבל בדרך הם באמת צריכים להתמודד עם עצמם, עם מבני האגו והאשליות, באופן מאד ישיר. שלא יהיה לך ספק, זהו תהליך מאד אינטנסיבי.

האם יש תנאים מוקדמים להשתתפות בסדנה, או שהיא פתוחה לכולם?

אין דרישות מוקדמות, ולפעמים אנו מקבלים לסדנה אנשים שלא עשו שום עבודה רוחנית או תרפוייטית. עם זאת, זה מועיל לבוא לסדנה עם איזשהו נסיון בסדנאות או במדיטציה. אני תמיד חש, שלמשתתפים שעשו עבודה כלשהי בעבר יש סיכוי הרבה יותר טובה לעשות אינטגרציה, להכיר ולהבין את ההזדמנות הנפתחת עבורם בסדנה.

ההשתתפות שלך בתהליך האינטנסיבי הזה, איך היא נחווית בחייך?

אינטנסיבי, זו המילה הנכונה! אני חווה זאת כברכה, שכן בכל ההיבטים של העבודה הזו אני זוכה להיות עם אנשים כאשר הם הכי כנים ופתוחים. עם זאת, במהלך העבודה, וואו! אני לעתים קרובות מרגיש שאני במצב טעון. אני חש שבהיותי מוביל את התהליך הזה, כאשר אני משתמש בהרבה מילים גדולות כמו "אהבה בלתי מותנית", הקיום שם אותי, די בצדק, בעמדה שבה אני באמת צריך להתבונן בכל התנאים שאני בעצמי שם לאהבה. זה כאילו "אוקי, אתה מדבר גבוהה גבוהה, עכשיו צא לדרך". הפרספקטיבה, ההבנה והשיטה של העבודה הזו מתמצים, בנקודה זו, באופן שבו אני מנסה לחיות את חיי.

אתה מוביל את הפאת' אוב לאב מזה 9 שנים. איך אתה מרגיש שהתהליך משתנה ומתפתח?

ובכן, הוא אכן מתפתח ומשתנה, כהשתקפות של ההתפתחות והשינוי שלנו, אבל המבנה הבסיסי של התהליך יישאר ככל הנראה כפי שהוא, כי בכנות, הוא פשוט גאוני מכדי לשנותו. ההתרחשויות, הקורות בו ברצף, מאורגנות באופן כה אינטליגנטי, והולמות זו את זו בצורה כה טובה, שגם אם נוכל תמיד לעדן או להבריק אותו פה ושם, במהותו הוא ישאר כפי שהוא.

כיצד אתה רואה את הפאת' אוב לאב בעתיד?

זוהי שאלה גדולה שאני שואל את עצמי כל הזמן. טוריה ואני מחפשים דרכים להכשיר אנשים נוספים להוביל את התהליך, כך שהוא יכול להתרחש בתדירות גבוהה יותר ובמקומות חדשים רבים. דרושה הכנה רבה כדי להרים את הפאת' אוב לאב, וגם יש צורך שיהיו מספיק אנשי צוות שפנויים ומוכנים להקדיש מזמנם בנדיבות כה רבה. זה לא התהליך הקל ביותר לארגון והפעלה בסטנדרטים שבהם אנו רוצים שהוא תמיד יעמוד, ועם זאת, הרצון להתרחב קיים. אז אשמח אם יהיו עוד מנחים שיוכשרו, כך שליותר אנשים תהיה הזדמנות לעבור את התהליך.


תהליך הפאת אוף לוב יתקיים בארץ זוהי השנה הרביעית, בין ה 2 ל8 באוקטובר
כל הפרטים נמצאים בלינק הזה